בפוסט אישי וכנה אני מודה באינפנטיליות שלי — ילד בן 12 שמסתתר בתוך גוף של בן 52. דווקא התכונה הזו מאפשרת לי להתחבר לבתי התינוקת שרה בצורה טבעית ושמחה. אבל מה יקרה כשהיא תגדל? אולי דווקא כשהיא תגיע לגיל 12, הגיל שבו החיים שלי נעצרו רגשית, שנינו נגיע יחד לצומת שבו נוכל סוף סוף להתבגר — כל אחד בדרכו.
תגית: אבהות יחידנית
לירון | איך אהבת ילדות שלא התממשה הובילה אותי לבחור באבהות יחידנית דרך פונדקאות
וידוי אישי על חיים של לבד, מפגש מטלטל עם אהבת ילדות אחרי עשרות שנים, והדרך שבה שברון לב הוביל לבחירה להפוך לאבא יחיד. סיפור על החמצה, השלמה, והולדת התחלה חדשה.
הארץ המובטחת שלי | מסע פונדקאות של אב יחיד שנמשך ארבע שנים
מסע אישי בן ארבע שנים בדרך לאבהות יחידנית דרך פונדקאות בישראל. סיפור על אמונה, התמדה, בירוקרטיה מתישה, פחדים, רגעי שבירה, ואמא אחת שלא ויתרה. טקסט כן וחשוף על הדרך להפוך לאבא — ועל הארץ המובטחת שנמצאת לפעמים רק בסוף המדבר.
רוך של אמא | רגע שבו אב יחיד הבין את הגבול בין אבהות לאמהות
פוסט אישי וכואב על אבהות יחידנית, רגע של קנאה וחוסר אונים, והמפגש המטלטל עם גבולות הרוך שאב יכול להעניק. דרך ערב אחד שבו תינוקת מסרבת לאכול, נחשפת מערכת היחסים העדינה בין אב, סבתא ונכדה, והשאלה הכנה מה קורה כשאין אמא — ומה זה אומר על אבא.
עתיד מטריד | מחשבות של אב על העולם שבו בתו תגדל
מחשבות של אב טרי על העתיד שמחכה לבתו, על עולם משתנה, ועל האחריות המשותפת שלנו כחברה לדאוג לילדים שיגדלו כאן.
רווית האלוהית | האישה שנשאה את בתי והפכה אותי לאבא
זה היה אמור להיות הפוסט הראשון. פוסט תודה לפונדקאית שלי — האישה שהחליטה לעשות חסד נדיר עם אב חד־הורי ולהעניק לי את שרה. על פונדקאות, הכרת תודה, ועל נשים שמגיע להן הרבה יותר מיום אחד בשנה.