במשך עשרות שנים שימשו חופשות הקיץ שלי מפלט מהעולם. ואז הגיעה שרה, וחופשת הקיץ הראשונה שלה הפכה לשבועיים עמוסים בים, בבריכות ובהופעות — ולימדה אותי ליהנות מחדש מהחיים דרך עיניה של בתי.
קטגוריה: ✅ מחשבות של אבא
מאבקי שליטה | כשאבא וסבתא לא מסכימים כיצד לגדל את שרה
ביום האחרון שבו טיפלה בשרה לפני כניסתה למעון, אמי הודתה שמבין כל ההורים שפגשה, דווקא אני הייתי הקשה מכולם. בין ויכוחים על פינוק, גבולות, שינה ואוכל, שני אנשים שאוהבים ילדה אחת מנסים למצוא דרך משותפת — גם כשכל אחד מהם משוכנע שהוא יודע מה טוב עבורה.
האם שרה היא אוקראינית אנטישמית? | הקונספירציה הפרטית של אב שלא ישן כבר תשעה חודשים
אבא מותש מתחיל לחשוד ששרה, בתו בת תשעת החודשים, מנהלת נגדו מבצע מתוכנן הכולל מניעת שינה, שבירת הגב והשפלה פומבית באמצעות צרחות. סיפור ציני והומוריסטי על לילות לבנים, משא ומתן חסר סיכוי עם תינוקת דעתנית והורות יחידנית שבה כל הקלפים נמצאים בידיים הקטנות שלה.
מאז ה־7 באוקטובר: איך הפכה הטראומה הלאומית לפחד האישי שלי כאבא
מאז שנולדה שרה, ה־7 באוקטובר כבר אינו רק אירוע לאומי עבורי. הוא הפך לפחד אישי של אבא לתינוקת. בפוסט הזה אני משתף כיצד האבהות שינתה את הדרך שבה אני חושב על אותו יום ארור, על התינוקות שנפגעו בו ועל ההורים שנאלצו להתמודד עם הבלתי נתפס. זהו פוסט על אהבת הורים, חרדה, טראומה והניסיון להבין מציאות שאף אדם לא אמור לחוות.
אהבה ללא תנאי: כשהאהבה של בתי הופכת לאתגר עבור כולנו
בגיל 52, אחרי ארבע שנים של הליך פונדקאות מתיש ומורכב, זכיתי סוף־סוף לחוות את האהבה שעליה חלמתי במשך כל חיי. מאז ששרה בתי נולדה, נרקם בינינו קשר עמוק וייחודי שהפך למרכז עולמי.
אולם ככל שהקשר בינינו התחזק, התחלתי להבין שגם אהבה גדולה במיוחד יכולה להציב אתגרים בלתי צפויים. ההעדפה המוחלטת של שרה לחברתו של אביה גורמת לעיתים לכאב אצל אנשים אחרים שאוהבים אותה מאוד, ובראשם סבתה המסורה, ואף מעוררת בי חששות לגבי העצמאות שתצטרך לפתח בעתיד.
זהו פוסט אישי על אהבה ללא תנאי, על אבהות יחידנית, ועל ההבנה שלפעמים הדרך הטובה ביותר להוכיח אהבה לילד היא דווקא לעזור לו ללמוד לשחרר.
ילד חורג לאלוהים | איך שרה שינתה את היחסים שלי עם אמונה, תקווה ואהבה
במשך שנים האשמתי את אלוהים בכל הכישלונות, הבדידות והאכזבות שחוויתי. התפללתי, התחננתי וחיפשתי תשובות, אך הרגשתי שתפילותיי נופלות על אוזניים ערלות. רק כשהתחלתי את מסע הפונדקאות והפכתי לאבא עוד לפני ששרה נולדה, השתנו גם התפילות שלי. בפעם הראשונה בחיי לא ביקשתי דבר עבור עצמי, אלא עבור בתי העתידית. כששרה הגיעה לעולם בריאה ושלמה, הרגשתי שהתפילה החשובה ביותר שלי נענתה. מאז, תפילת הערב הפכה לחלק בלתי נפרד מחיי, ובמקום הכעס והבדידות מצאתי אהבה, משמעות ותחושת שייכות שלא הכרתי מעולם. אני כבר לא הילד החורג של אלוהים.
להשתנות: איך בתי שרה הוציאה אותי מ־52 שנות בדידות
במשך 52 שנים חייתי בבדידות כמעט מוחלטת. התרחקתי מאנשים, ממשפחה ומקשרים, ובניתי לעצמי עולם קטן ושקט בין ארבעה קירות. ואז החלטתי להפוך לאבא.
בפוסט אישי וחשוף במיוחד אני מספר כיצד לידתה של בתי שרה אילצה אותי להשתנות, לפרק את החומות שבניתי סביבי במשך חיים שלמים, ולנסות להפוך לאדם אחר — לא עבורי, אלא עבורה.
זהו סיפור על בדידות, משפחה, אבהות מאוחרת, ועל ילדה אחת קטנה שהצליחה להחזיר אותי בחזרה אל העולם.
בין סיוט למציאות | חלום על דם, זיכרון מהניתוח והעומס של אבהות יחידנית בגיל 52
סיוט מטריד שבו אני משתין ויורק דם ממשיך להעסיק אותי גם שבועות אחרי שהתעוררתי. ניסיון לפענח את משמעות החלום מוביל אותי לזיכרון גופני ישן מניתוח שעברתי, ולמחשבות על העומס הרגשי והאחריות שבחיים כאב יחידני לתינוקת בת חצי שנה. בין חלום למציאות, אני מנסה להבין מה הגוף והנפש שלי מנסים לומר לי — ובעיקר למצוא את הכוח להמשיך הלאה, למען שרה.
אלימות בין ילדים – הסיוט של כל הורה | מחשבות של אב בגן המשחקים
ריב אלים בין שתי ילדות בגן משחקים מעורר בי מחשבות מטרידות על אלימות בין ילדים ועל הפחד של כל הורה: האם הילד שלנו יהיה קורבן לאלימות — או אולי דווקא זה שיפעיל אותה. חוויה אחת קטנה בגן השעשועים מחזירה אותי לזיכרונות ילדות לא פשוטים ולשאלות קשות על הורות ועל העתיד של בתי, שרה.
להמציא את עצמי מחדש – אב יחידני, בדידות של 52 שנה והמפגש המטלטל עם אהבה
לאחר 52 שנים של בדידות והסתגרות כמעט מוחלטת מהעולם, החלטתי בגיל 48 להביא תינוק לעולם כהורה יחידני באמצעות פונדקאות. לידתה של שרה טרפה את כל מה שהכרתי עד אז – את השקט, את הבדידות, ואת החיים שבניתי סביב עצמי. זהו פוסט אישי וכנה על ההתנגשות בין חיים של ניתוק לבין האחריות והאהבה העצומה שמביאה איתה האבהות, ועל הדרך שבה, בזכות שרה, נאלצתי להמציא את עצמי מחדש.