תגית: הורות יחידנית

במשך עשרות שנים שימשו חופשות הקיץ שלי מפלט מהעולם. ואז הגיעה שרה, וחופשת הקיץ הראשונה שלה הפכה לשבועיים עמוסים בים, בבריכות ובהופעות — ולימדה אותי ליהנות מחדש מהחיים דרך עיניה של בתי.

מאז שהפכתי לאב יחידני בגיל 52, הניקיון השבועי ששנאתי הפך לעבודה במשרה מלאה. בין רסק פירות שעף אל הקירות, כביסה אינסופית, צעצועים בכל פינה ותינוקת שזוחלת ברחבי ממלכתה, גיליתי מי באמת מנהלת את הבית — ושגם את המלאכה השנואה עליי ביותר אפשר לעשות באהבה.

אבא מותש מתחיל לחשוד ששרה, בתו בת תשעת החודשים, מנהלת נגדו מבצע מתוכנן הכולל מניעת שינה, שבירת הגב והשפלה פומבית באמצעות צרחות. סיפור ציני והומוריסטי על לילות לבנים, משא ומתן חסר סיכוי עם תינוקת דעתנית והורות יחידנית שבה כל הקלפים נמצאים בידיים הקטנות שלה.

במשך שנים האשמתי את אלוהים בכל הכישלונות, הבדידות והאכזבות שחוויתי. התפללתי, התחננתי וחיפשתי תשובות, אך הרגשתי שתפילותיי נופלות על אוזניים ערלות. רק כשהתחלתי את מסע הפונדקאות והפכתי לאבא עוד לפני ששרה נולדה, השתנו גם התפילות שלי. בפעם הראשונה בחיי לא ביקשתי דבר עבור עצמי, אלא עבור בתי העתידית. כששרה הגיעה לעולם בריאה ושלמה, הרגשתי שהתפילה החשובה ביותר שלי נענתה. מאז, תפילת הערב הפכה לחלק בלתי נפרד מחיי, ובמקום הכעס והבדידות מצאתי אהבה, משמעות ותחושת שייכות שלא הכרתי מעולם. אני כבר לא הילד החורג של אלוהים.

אב יחיד מגלה שהתינוקת הקטנה שלו כבר מנהלת את הבית ביד רמה. בין הרדמות על הידיים, גב כואב ולילות בלי שינה, הוא מבין שאהבה גדולה לפעמים הופכת גם אותו לשפוט גאה — ולומד לאט־לאט להציב גבולות, כדי לשמור גם עליה וגם על עצמו.

אב עייף מגלה שלילות עם תינוקת שלא מוכנה לישון יכולים להוליד רעיונות מפתיעים. כך נולד במוחו רעיון מהפכני: רובו-שרה – תינוקת עם כפתור שמכבה בכי ומפעיל מצב שינה.

בפוסט אישי וכנה אני מודה באינפנטיליות שלי — ילד בן 12 שמסתתר בתוך גוף של בן 52. דווקא התכונה הזו מאפשרת לי להתחבר לבתי התינוקת שרה בצורה טבעית ושמחה. אבל מה יקרה כשהיא תגדל? אולי דווקא כשהיא תגיע לגיל 12, הגיל שבו החיים שלי נעצרו רגשית, שנינו נגיע יחד לצומת שבו נוכל סוף סוף להתבגר — כל אחד בדרכו.

פוסט אישי על אזעקות, ממ״ד, והפעם הראשונה שבה שרה פוגשת את המציאות הישראלית. אב טרי מנסה לשמור על שגרה, להסתיר פחד, ולהחזיק אחריות — בזמן שמלחמה מתנהלת מחוץ לדלת.

רווק בן 52 מספר על החיים שהותיר מאחור בדרך לאבהות יחידנית: תחביבים, חלומות, חופש, שקט ובדידות. מבט כן, לעיתים משעשע ולעיתים מפוכח, על הוויתור שבבחירה להיות אבא — ועל מה שמרוויחים בדרך.

פוסט הומוריסטי על תינוקת בת ארבעה חודשים, אבא אחד עייף במיוחד, ולילות שבהם מתברר מי באמת הבוס בבית.