תגית: הורות יחידנית

אב עייף מגלה שלילות עם תינוקת שלא מוכנה לישון יכולים להוליד רעיונות מפתיעים. כך נולד במוחו רעיון מהפכני: רובו-שרה – תינוקת עם כפתור שמכבה בכי ומפעיל מצב שינה.

בפוסט אישי וכנה אני מודה באינפנטיליות שלי — ילד בן 12 שמסתתר בתוך גוף של בן 52. דווקא התכונה הזו מאפשרת לי להתחבר לבתי התינוקת שרה בצורה טבעית ושמחה. אבל מה יקרה כשהיא תגדל? אולי דווקא כשהיא תגיע לגיל 12, הגיל שבו החיים שלי נעצרו רגשית, שנינו נגיע יחד לצומת שבו נוכל סוף סוף להתבגר — כל אחד בדרכו.

פוסט אישי על אזעקות, ממ״ד, והפעם הראשונה שבה שרה פוגשת את המציאות הישראלית. אב טרי מנסה לשמור על שגרה, להסתיר פחד, ולהחזיק אחריות — בזמן שמלחמה מתנהלת מחוץ לדלת.

רווק בן 52 מספר על החיים שהותיר מאחור בדרך לאבהות יחידנית: תחביבים, חלומות, חופש, שקט ובדידות. מבט כן, לעיתים משעשע ולעיתים מפוכח, על הוויתור שבבחירה להיות אבא — ועל מה שמרוויחים בדרך.

פוסט הומוריסטי על תינוקת בת ארבעה חודשים, אבא אחד עייף במיוחד, ולילות שבהם מתברר מי באמת הבוס בבית.

וידוי אישי על חיים של לבד, מפגש מטלטל עם אהבת ילדות אחרי עשרות שנים, והדרך שבה שברון לב הוביל לבחירה להפוך לאבא יחיד. סיפור על החמצה, השלמה, והולדת התחלה חדשה.

אב חד־הורי בן 52 שואל בכנות כואבת האם הוא מודל לחיקוי ראוי לבתו היחידה, ומה המחיר שאורח חייו עלול לגבות ממנה בעתיד.

אב מספר על התמודדות כואבת עם דילמה הורית: בין אמון מלא באנשי מקצוע לבין החובה לעצור ולשאול שאלות כשילדך סובל. סיפור על כאב מיותר, חוות דעת שנייה, וההבנה שאחריות הורית לפעמים פירושה לא לשתוק.

מסע אישי בן ארבע שנים בדרך לאבהות יחידנית דרך פונדקאות בישראל. סיפור על אמונה, התמדה, בירוקרטיה מתישה, פחדים, רגעי שבירה, ואמא אחת שלא ויתרה. טקסט כן וחשוף על הדרך להפוך לאבא — ועל הארץ המובטחת שנמצאת לפעמים רק בסוף המדבר.

פוסט אישי וחשוף על הקשר העמוק בין אב יחיד לאמו, ועל המעבר השקט שבו מרכז החיים עובר מדור לדור עם לידת בתו. דרך סיפור האבהות, הפונדקאות והחיים המשותפים עם הסבתא, נפרש דיוקן של משפחה לא שגרתית אך טבעית, הבנויה משלושה דורות ואהבה אחת גדולה. זהו סיפור על בדידות, המשכיות, והכתרה מרצון של יורשת עצר חדשה.