במשך עשרות שנים שימשו חופשות הקיץ שלי מפלט מהעולם. ואז הגיעה שרה, וחופשת הקיץ הראשונה שלה הפכה לשבועיים עמוסים בים, בבריכות ובהופעות — ולימדה אותי ליהנות מחדש מהחיים דרך עיניה של בתי.
תגית: בלוג אישי
מאבקי שליטה | כשאבא וסבתא לא מסכימים כיצד לגדל את שרה
ביום האחרון שבו טיפלה בשרה לפני כניסתה למעון, אמי הודתה שמבין כל ההורים שפגשה, דווקא אני הייתי הקשה מכולם. בין ויכוחים על פינוק, גבולות, שינה ואוכל, שני אנשים שאוהבים ילדה אחת מנסים למצוא דרך משותפת — גם כשכל אחד מהם משוכנע שהוא יודע מה טוב עבורה.
פועל הניקיון הצמוד של שרה | החיים עם תינוקת שהשתלטה על הבית
מאז שהפכתי לאב יחידני בגיל 52, הניקיון השבועי ששנאתי הפך לעבודה במשרה מלאה. בין רסק פירות שעף אל הקירות, כביסה אינסופית, צעצועים בכל פינה ותינוקת שזוחלת ברחבי ממלכתה, גיליתי מי באמת מנהלת את הבית — ושגם את המלאכה השנואה עליי ביותר אפשר לעשות באהבה.
כמו דג בבריכת השתן והכלור | איך שרה החזירה אותי לעולם
אחרי ארבעים שנות הסתגרות, האבהות מאלצת אותי לצאת מהחומה שבניתי. ביקור אחד בבריכת פעוטות ממחיש עד כמה שרה משנה גם את חייה וגם את חיי.
האם שרה היא אוקראינית אנטישמית? | הקונספירציה הפרטית של אב שלא ישן כבר תשעה חודשים
אבא מותש מתחיל לחשוד ששרה, בתו בת תשעת החודשים, מנהלת נגדו מבצע מתוכנן הכולל מניעת שינה, שבירת הגב והשפלה פומבית באמצעות צרחות. סיפור ציני והומוריסטי על לילות לבנים, משא ומתן חסר סיכוי עם תינוקת דעתנית והורות יחידנית שבה כל הקלפים נמצאים בידיים הקטנות שלה.
ילד חורג לאלוהים | איך שרה שינתה את היחסים שלי עם אמונה, תקווה ואהבה
במשך שנים האשמתי את אלוהים בכל הכישלונות, הבדידות והאכזבות שחוויתי. התפללתי, התחננתי וחיפשתי תשובות, אך הרגשתי שתפילותיי נופלות על אוזניים ערלות. רק כשהתחלתי את מסע הפונדקאות והפכתי לאבא עוד לפני ששרה נולדה, השתנו גם התפילות שלי. בפעם הראשונה בחיי לא ביקשתי דבר עבור עצמי, אלא עבור בתי העתידית. כששרה הגיעה לעולם בריאה ושלמה, הרגשתי שהתפילה החשובה ביותר שלי נענתה. מאז, תפילת הערב הפכה לחלק בלתי נפרד מחיי, ובמקום הכעס והבדידות מצאתי אהבה, משמעות ותחושת שייכות שלא הכרתי מעולם. אני כבר לא הילד החורג של אלוהים.
להשתנות: איך בתי שרה הוציאה אותי מ־52 שנות בדידות
במשך 52 שנים חייתי בבדידות כמעט מוחלטת. התרחקתי מאנשים, ממשפחה ומקשרים, ובניתי לעצמי עולם קטן ושקט בין ארבעה קירות. ואז החלטתי להפוך לאבא.
בפוסט אישי וחשוף במיוחד אני מספר כיצד לידתה של בתי שרה אילצה אותי להשתנות, לפרק את החומות שבניתי סביבי במשך חיים שלמים, ולנסות להפוך לאדם אחר — לא עבורי, אלא עבורה.
זהו סיפור על בדידות, משפחה, אבהות מאוחרת, ועל ילדה אחת קטנה שהצליחה להחזיר אותי בחזרה אל העולם.
דרקולה, אדם־זאב, רוחות רפאים ושרה | לילה לבן של אב יחיד עם תינוקת של חצות
אב יחיד בן 53 מגלה שלבתו התינוקת שרה יש תפיסת עולם ברורה מאוד: הלילה נועד למשחקים, שירים וטרטור בלתי פוסק של אבא מותש. בין לילה לבן, בקבוקי סימילאק שנזרקים לפח ודמיונות על דרקולה ונוספרטו, הוא מנסה לשרוד עוד משמרת בממלכה שבה העולם שייך לתינוקות — ובעיקר לשרה.
אלימות בין ילדים – הסיוט של כל הורה | מחשבות של אב בגן המשחקים
ריב אלים בין שתי ילדות בגן משחקים מעורר בי מחשבות מטרידות על אלימות בין ילדים ועל הפחד של כל הורה: האם הילד שלנו יהיה קורבן לאלימות — או אולי דווקא זה שיפעיל אותה. חוויה אחת קטנה בגן השעשועים מחזירה אותי לזיכרונות ילדות לא פשוטים ולשאלות קשות על הורות ועל העתיד של בתי, שרה.
להמציא את עצמי מחדש – אב יחידני, בדידות של 52 שנה והמפגש המטלטל עם אהבה
לאחר 52 שנים של בדידות והסתגרות כמעט מוחלטת מהעולם, החלטתי בגיל 48 להביא תינוק לעולם כהורה יחידני באמצעות פונדקאות. לידתה של שרה טרפה את כל מה שהכרתי עד אז – את השקט, את הבדידות, ואת החיים שבניתי סביב עצמי. זהו פוסט אישי וכנה על ההתנגשות בין חיים של ניתוק לבין האחריות והאהבה העצומה שמביאה איתה האבהות, ועל הדרך שבה, בזכות שרה, נאלצתי להמציא את עצמי מחדש.