תגית: בלוג אישי

במשך שנים האשמתי את אלוהים בכל הכישלונות, הבדידות והאכזבות שחוויתי. התפללתי, התחננתי וחיפשתי תשובות, אך הרגשתי שתפילותיי נופלות על אוזניים ערלות. רק כשהתחלתי את מסע הפונדקאות והפכתי לאבא עוד לפני ששרה נולדה, השתנו גם התפילות שלי. בפעם הראשונה בחיי לא ביקשתי דבר עבור עצמי, אלא עבור בתי העתידית. כששרה הגיעה לעולם בריאה ושלמה, הרגשתי שהתפילה החשובה ביותר שלי נענתה. מאז, תפילת הערב הפכה לחלק בלתי נפרד מחיי, ובמקום הכעס והבדידות מצאתי אהבה, משמעות ותחושת שייכות שלא הכרתי מעולם. אני כבר לא הילד החורג של אלוהים.

במשך 52 שנים חייתי בבדידות כמעט מוחלטת. התרחקתי מאנשים, ממשפחה ומקשרים, ובניתי לעצמי עולם קטן ושקט בין ארבעה קירות. ואז החלטתי להפוך לאבא.

בפוסט אישי וחשוף במיוחד אני מספר כיצד לידתה של בתי שרה אילצה אותי להשתנות, לפרק את החומות שבניתי סביבי במשך חיים שלמים, ולנסות להפוך לאדם אחר — לא עבורי, אלא עבורה.

זהו סיפור על בדידות, משפחה, אבהות מאוחרת, ועל ילדה אחת קטנה שהצליחה להחזיר אותי בחזרה אל העולם.

אב יחיד בן 53 מגלה שלבתו התינוקת שרה יש תפיסת עולם ברורה מאוד: הלילה נועד למשחקים, שירים וטרטור בלתי פוסק של אבא מותש. בין לילה לבן, בקבוקי סימילאק שנזרקים לפח ודמיונות על דרקולה ונוספרטו, הוא מנסה לשרוד עוד משמרת בממלכה שבה העולם שייך לתינוקות — ובעיקר לשרה.

לאחר 52 שנים של בדידות והסתגרות כמעט מוחלטת מהעולם, החלטתי בגיל 48 להביא תינוק לעולם כהורה יחידני באמצעות פונדקאות. לידתה של שרה טרפה את כל מה שהכרתי עד אז – את השקט, את הבדידות, ואת החיים שבניתי סביב עצמי. זהו פוסט אישי וכנה על ההתנגשות בין חיים של ניתוק לבין האחריות והאהבה העצומה שמביאה איתה האבהות, ועל הדרך שבה, בזכות שרה, נאלצתי להמציא את עצמי מחדש.

אב יחיד מגלה שהתינוקת הקטנה שלו כבר מנהלת את הבית ביד רמה. בין הרדמות על הידיים, גב כואב ולילות בלי שינה, הוא מבין שאהבה גדולה לפעמים הופכת גם אותו לשפוט גאה — ולומד לאט־לאט להציב גבולות, כדי לשמור גם עליה וגם על עצמו.

לפעמים נדמה שיש קשר עמוק בין הורה לתינוק, כזה שלא תמיד ניתן להסביר במילים. ערב אחד, באמצע שגרת החיים, חוויתי רגע קטן ומוזר עם בתי התינוקת שרה — רגע שהותיר אותי עם יותר שאלות מתשובות.

לאחר שנים רבות של בדידות וריחוק מאהבה, החלטתי להפוך לאב באמצעות פונדקאות. המסע הזה אילץ אותי להתמודד עם שאלה שמעולם לא ידעתי לענות עליה — האם אדם שלא ידע אהבה מסוגל להעניק אותה. חצי שנה לאחר לידתה של בתי שרה, אני מתחיל להבין מהי אהבה באמת.

טור אישי על בדידות, על החיפוש אחרי זוגיות שלא הגיעה, ועל הדרך שהובילה אותי בסופו של דבר לאבהות יחידנית דרך פונדקאות. סיפור על כמיהה לקשר אנושי ועל הבחירה להפוך לאבא גם בלי זוגיות.

חמישה חודשים לאחר לידתה של שרה מסתיימת חופשת הלידה שלי כאב יחידני, ואני נאלץ לחזור לעבודה. בפוסט אישי זה אני כותב על האבהות שנולדה בגיל 52 לאחר הליך פונדקאות, על הקשר המיוחד שנרקם ביני לבין בתי, ועל הקושי להיפרד מהחודשים הראשונים והמאושרים ביותר בחיי.