חופשת הקיץ המושלמת | חוויות של אבא ותינוקת

במשך עשרות שנים שימשו חופשות הקיץ שלי מפלט מהעולם. ואז הגיעה שרה, וחופשת הקיץ הראשונה שלה הפכה לשבועיים עמוסים בים, בבריכות ובהופעות — ולימדה אותי ליהנות מחדש מהחיים דרך עיניה של בתי.

מאבקי שליטה | כשאבא וסבתא לא מסכימים כיצד לגדל את שרה

ביום האחרון שבו טיפלה בשרה לפני כניסתה למעון, אמי הודתה שמבין כל ההורים שפגשה, דווקא אני הייתי הקשה מכולם. בין ויכוחים על פינוק, גבולות, שינה ואוכל, שני אנשים שאוהבים ילדה אחת מנסים למצוא דרך משותפת — גם כשכל אחד מהם משוכנע שהוא יודע מה טוב עבורה.

פועל הניקיון הצמוד של שרה | החיים עם תינוקת שהשתלטה על הבית

מאז שהפכתי לאב יחידני בגיל 52, הניקיון השבועי ששנאתי הפך לעבודה במשרה מלאה. בין רסק פירות שעף אל הקירות, כביסה אינסופית, צעצועים בכל פינה ותינוקת שזוחלת ברחבי ממלכתה, גיליתי מי באמת מנהלת את הבית — ושגם את המלאכה השנואה עליי ביותר אפשר לעשות באהבה.

דרקולה, אדם־זאב, רוחות רפאים ושרה | לילה לבן של אב יחיד עם תינוקת של חצות

אב יחיד בן 53 מגלה שלבתו התינוקת שרה יש תפיסת עולם ברורה מאוד: הלילה נועד למשחקים, שירים וטרטור בלתי פוסק של אבא מותש. בין לילה לבן, בקבוקי סימילאק שנזרקים לפח ודמיונות על דרקולה ונוספרטו, הוא מנסה לשרוד עוד משמרת בממלכה שבה העולם שייך לתינוקות — ובעיקר לשרה.

בין סיוט למציאות | חלום על דם, זיכרון מהניתוח והעומס של אבהות יחידנית בגיל 52

סיוט מטריד שבו אני משתין ויורק דם ממשיך להעסיק אותי גם שבועות אחרי שהתעוררתי. ניסיון לפענח את משמעות החלום מוביל אותי לזיכרון גופני ישן מניתוח שעברתי, ולמחשבות על העומס הרגשי והאחריות שבחיים כאב יחידני לתינוקת בת חצי שנה. בין חלום למציאות, אני מנסה להבין מה הגוף והנפש שלי מנסים לומר לי — ובעיקר למצוא את הכוח להמשיך הלאה, למען שרה.

אלימות בין ילדים – הסיוט של כל הורה | מחשבות של אב בגן המשחקים

ריב אלים בין שתי ילדות בגן משחקים מעורר בי מחשבות מטרידות על אלימות בין ילדים ועל הפחד של כל הורה: האם הילד שלנו יהיה קורבן לאלימות — או אולי דווקא זה שיפעיל אותה. חוויה אחת קטנה בגן השעשועים מחזירה אותי לזיכרונות ילדות לא פשוטים ולשאלות קשות על הורות ועל העתיד של בתי, שרה.

להמציא את עצמי מחדש – אב יחידני, בדידות של 52 שנה והמפגש המטלטל עם אהבה

לאחר 52 שנים של בדידות והסתגרות כמעט מוחלטת מהעולם, החלטתי בגיל 48 להביא תינוק לעולם כהורה יחידני באמצעות פונדקאות. לידתה של שרה טרפה את כל מה שהכרתי עד אז – את השקט, את הבדידות, ואת החיים שבניתי סביב עצמי. זהו פוסט אישי וכנה על ההתנגשות בין חיים של ניתוק לבין האחריות והאהבה העצומה שמביאה איתה האבהות, ועל הדרך שבה, בזכות שרה, נאלצתי להמציא את עצמי מחדש.

כנראה שלא אזכה בפרס "אב השנה" | החיים עם תינוקת שלא מוכנה לשמוע "לא"

אב יחיד מגלה שהתינוקת הקטנה שלו כבר מנהלת את הבית ביד רמה. בין הרדמות על הידיים, גב כואב ולילות בלי שינה, הוא מבין שאהבה גדולה לפעמים הופכת גם אותו לשפוט גאה — ולומד לאט־לאט להציב גבולות, כדי לשמור גם עליה וגם על עצמו.

שרה נגד הרד הוט צ'ילי פפרז | רגע מוזר ונדיר בקשר בין אב לבתו התינוקת

לפעמים נדמה שיש קשר עמוק בין הורה לתינוק, כזה שלא תמיד ניתן להסביר במילים. ערב אחד, באמצע שגרת החיים, חוויתי רגע קטן ומוזר עם בתי התינוקת שרה — רגע שהותיר אותי עם יותר שאלות מתשובות.

מהי אהבה | כיצד האבהות לבתי לימדה אותי מהי אהבה באמת

לאחר שנים רבות של בדידות וריחוק מאהבה, החלטתי להפוך לאב באמצעות פונדקאות. המסע הזה אילץ אותי להתמודד עם שאלה שמעולם לא ידעתי לענות עליה — האם אדם שלא ידע אהבה מסוגל להעניק אותה. חצי שנה לאחר לידתה של בתי שרה, אני מתחיל להבין מהי אהבה באמת.